שינת תינוקות וטעויות נפוצות

מאת גילה פרץ

האם גם התינוק שלכם, שהוא סקרן חייכן ומגלה את העולם, מסרב לישון במיטתו?

האם כל פעם שאתם מנסים להרדים אותו במיטתו הוא בוכה בהיסטריה, ואז בלית ברירה אתם לוקחים על הידיים, מרגיעים, עד שנרדם?

ולאחר שנרדם אתם מניחים במיטה אבל לאחר שעתיים של שינה הוא שוב בוכה בהיסטריה, נרגע ונרדם רק על הידיים והסיפור חוזר על עצמו שוב ושוב?

הרבה הורים מגלים שבתוך חבילת ההורות כלולים גם חוסר השינה, עייפות יתר, לילות לבנים ויקיצות מרובות. כל אלה הופכים אתכם לעייפים תמידית, טרוטי עיניים, חסרי סבלנות ומחכים לרגע, שיגיעו להניח את הראש על הכרית ולישון. האם לישון לילה שלם חזון רחוק? לא.

אז מדוע זה ככה?
עד גיל 2-3 חודשים התינוק עדין מסתגל לחיים שמחוץ לרחם. בגילאים אלה הורמון השינה, המלטונין, מופרש בכמות קטנה, שאינה מספיקה בכדי שתינוק יוכל להירדם לבד. בגיל 3 חודשים סדר היום של התינוק כבר מתחיל להסתדר ובגיל 5-6 חודשים, עולה כמות המלטונין המופרשת, התינוק מתבגר, מסתגל לחיים בחוץ וכבר מצליח להרגיע את עצמו. לעתים הוא בשל להרדמות עצמאית כבר בגיל שלושה חודשים, אך לרוב רק בגיל חצי שנה כשרמת המלטונין מתייצבת, ניתן להתחיל ללמד את התינוק להירדם באופן עצמאי.

אבל תינוק שנרדם לבד וישן כל הלילה הוא רק התינוק של השכנה. אצלכם החודשים עוברים והתינוק שלכם עדין מקיץ כמה פעמים בלילה לאכול, לקחת מוצץ וסתם מקיץ כל שעה ובעיקר לפנות בוקר, וכאשר הוא גדל הוא קם מהמיטה שלו לבד ומגיע לישון במיטה שלכם, מה שגורם לכם לקום עם גוף תפוס ושקיות שחורות מתחת לעיניים. מבילויים ושעות של זוגיות שכחתם מזמן. אז בואו נבדוק איפה טעינו.

הטעויות הנפוצות ביותר וכיצד להימנע הן:
 

• הירדמות תוך כדי אכילה: בחודשים הראשונים לחייו של התינוק, הוא אוכל וישן ברב שעות היום. לעיתים היניקה מעיפת את התינוק הרך וגורמת לו להירדם תוך כדי. עם הזמן התינוק מתרגל לישון תוך כדי יניקה ומפתח תלות במציצה כדי להירגע ולהירדם. כדי להימנע מכך ועל מנת שהתינוק ילמד להירדם באופן עצמאי, נלמד אנחנו לזהות את השינוי בעוצמות המציצה השונות. במציצה לשם אכילה התינוק יונק במרץ רב ואילו כאשר התינוק מוצץ לשם הרגעה והרדמות, קצב המציצה יורד והופך להיות איטי מאד וכשהתינוק עדין מנומנם אך לא ישן ננתק אותו מהשד או הבקבוק ונניח אותו במיטה אפשרי עם מוצץ, כשהוא שבע ורגוע וכך ילמד להירדם לבד ללא עזרת מציצת השד או הבקבוק.

 

• הרדמה עם עזרה: הורים רבים נוטים להרדים את התינוק באמצעים שונים כמו נדנוד עגלה, נדנוד על הידיים קפיצה על כדור פיזיו או אפילו נסיעה במכונית. עד גיל חמישה חודשים כאשר הפרשת הורמון השינה נמוך ואינו מספיק על מנת שהתינוק יירדם לבד התינוק צריך עזרה בהרדמה, אבל עם הזמן חשוב שהתינוק ילמד להירדם בכוחות עצמו או בעזרת אביזרים שבשליטתו (מוצץ וחפץ מעבר), ללא נוכחות ההורים. ולכן לאחר החודש חודשיים הראשונים לחיי התינוק השתדלו להגדיל את מספר ההרדמות הליליות של התינוק במיטתו במיוחד לשנת לילה לאחר טקס שינה רגיל ושיגרתי.

 

• הרדמה עם אימא: תינוקות רבים נוטים להירדם על ידי מילול השיער של אימא או אחזקת אצבעה אך גם שיער של אימא או אצבעה מחובר בעצם לאימא ולכן אין לאפשר לתינוק לפתח תלות בכך, ויש להחליף זאת  במילול "חפץ מעבר", שיאפשר הרדמות עצמאית. כשתינוק נקשר לחפץ כל שהוא כמו חיתול, בובה או קצה שמיכה, הדבר מאפשר לו נגישות להרגעה עצמית, הוא יוצר לעצמו תחושת עצמאות ומסוגלות. כדי להביא לכך שהתינוק יקשר בין החפץ שבחר לבין הרדמות בלילה, עדיף לתת אותו לתינוק בכל הרגעה והירדמות.

 

• הרדמה התינוק במקום שונה ממיטתו: אחד הטעויות הנפוצות של הורים היא הרדמת הילד במיטת ההורים או לעתים בסלון מול הטלוויזיה. לאחר שמעבירים אותו למיטה שלו הוא מתעורר ובוכה. תינוק שנרדם במקום אחד ומתעורר במקום אחר נבהל כי אינו מבין כיצד הגיע לכאן והוא צריך שוב את אותם תנאים על מנת להירדם. לכן חשוב שהתינוק יירדם ויתעורר במקום אחד וחשוב שהמקום הזה תהיה המיטה שלו על מנת שחווית השינה בה, תהיה חיובית ונעימה.

 

• פעילות במשך הלילה: תינוק שאך זה נולד נוטה לישון כשני שליש מהיום (בין 16-22 שעות ביממה). מחקרים מראים כי ילודים ישנים מההתחלה יותר בלילה מאשר ביום. בחודשים הראשונים לחיים מתרחשים שני תהליכים מקבילים: מספר שעות השינה במשך היום קטן ושעות השינה מתרכזות בשעות הלילה. הורים רבים נוטים לחשוב שתינוק צריך לאכול באמצע הלילה מספר פעמים. חשוב להבין כי אין לדבר, לשחק או לערוך פעילות כל שהיא עם התינוק באמצע הלילה, כי הדבר מעודד אותו להיות ער באמצע הלילה, ובכך אנו עלולים לגרום להפרעת שינה. על מנת לעזור לתינוק שלנו לגבש דפוסי שינה טובים עלינו לדאוג להשכיב אותו בחדר חשוך (החשיכה עוזרת להפרשת הורמון השינה) ובמקביל להנהיג טקס שינה ברור וקבוע, שיבדיל לתינוק בין שעות הפעילות ביום לשעות השינה בלילה.

מדוע חשוב שהתינוק שלנו ישן כל הלילה?
חשיבות השינה היא להתפתחות ולתפקוד תקינים של התינוק. הורמון הגדילה בילדים צעירים מופרש בעיקר בשעות השינה ובחלק הראשון של הלילה, שבו מרוכזים שלבי השינה העמוקה. הרדמות עצמאית היא התנהגות שבחלקה מתפתחת ספונטנית ובחלקה היא נלמדת בעזרת ההורים. הקניית הרדמות עצמאית עוזרת לוסות ולהרגעה עצמית ומביאה להתפתחות רגשית של התינוק.

מהם הפרעות שינה ומתי הם מתפתחות?
כאשר התינוק אינו לומד עם הזמן להירדם באופן עצמאי עלולה להתפתח הפרעת שינה. הפרעת שינה מוגדרת בתינוקות וילדים צעירים כקושי להירדם באופן עצמאי ומתאפיינת בהתעוררויות מרובות במשך הלילה. בעבר נטו לחשוב שהפרעות השינה חולפות עם הזמן. כיום ידוע שהפרעות שינה עלולות להמשך לאורך זמן ולפגוע בילד ובסובבים אותו. 41% -84% (תלוי במחקר) מהילדים שסבלו כתינוקות מהפרעת שינה ממשיכים לסבול מהפרעת שינה גם בגיל 3 ואף בגילאים מאוחרים יותר. הפרעת שינה עלולה לגרום להפרעה בגדילה.

ולסיכום
להקניית הרגלי שינה טובים חשיבות רבה בהתפתחות וגדילה של הילד ובבריאות של כל בני המשפחה. הטיפול בבעיות שינה, אם קימות, מוביל במקרים רבים לשיפור בתחום. הלימודי והתנהגותי ועשוי להפיג מתחים שנגרמים מהעייפות והעצבנות של הילד וההורים.