השפעת עייפות יתר על שינת תינוקןת וילדים

מאת גילה פרץ

 

השבוע נפגשתי עם חברה שלא ראיתי זמן רב, לכוס קפה. ברגע הראשון מעט נבהלתי. היא נראתה תשושה ועייפה ושקיות שחורות מתחת לעיניה. "מה קרה"? שאלתי בדאגה, "מדוע את נראית כל כך עייפה?". חברתי נאנחה וספרה לי כי: "עידו כבר בן שנתיים וחצי והוא אף פעם לא רוצה ללכת לישון, לפעמים המצב מגיע למאבק ארוך היכול להמשך אפילו כשעתיים וחצי, בו הוא קם ואנו משכיבים אותו שוב ושוב. אני לא מבינה, הוא פשוט לא עייף, הוא מסוגל להתרוצץ בבית עד שעה אחת עשרה בלילה. ניסינו הכול וכלום לא עוזר. והאמת שהוא מעולם לא אהב לישון אני לעומת זאת מותשת והייתי נותנת הכול בשביל לילה של שינה משמונה בערב ועד הבוקר".

אם הסיטואציה נשמעת לכם מוכרת וגם הילד שלכם אינו אוהב לישון אז כנראה שאתם לא לבד. הורים רבים יעשו הכול בשביל שהילד ילך לישון וינסו שיטות שונות ומשונות ע"מ להרדים אותו וכדי לזכות לכמה שעות של שקט. חלקם ירדימו את התינוק על הידיים, בעגלה או בקפיצה על כדור הפיזיו וחלקם יציעו לילד פרסים ואפילו יצאו אתו לסבוב במכונית ולמרות כל זאת הוא עדין יראה ערני. לבסוף הם יגיעו למסקנה שהילד שלהם אינו עייף, אינו אוהב לישון וכנראה אינו זקוק לשעות שינה כמו כולם.

אז האמת שההפך הוא הנכון. 
חוסר עייפות ועייפות יתר מאופניים בסממנים דומים. בשני המקרים הילד יתקשה להתרכז, יראה מלא מרץ ואנרגיה, ישתולל, יתקשה להירגע וכמובן להירדם. אחד מהטעויות הנפוצות ביותר אצל הורים הוא הניסיון למשוך את הילד העייף עוד קצת על מנת שילך לישון בשעה הנראית להם הסבירה ביותר להירדמות וגם יהיה כל כך עייף כך שיירדם טוב. הורים שנוהגים כך אינם מבינים כי למעשה הם משיגים את התוצאה ההפוכה. תינוקות וגם ילדים (ואפילו מבוגרים) יתקשו להירדם כאשר לא נכנסו לישון בזמן, כשחלפה לה השעה בה הם החלו לחוש בעייפות. עייפות היתר מקשה על כל אחד להירדם. תינוק או ילד שנראים  עייפים  עד מאד ועם זאת מסתובבים  במיטה ומתקשים להירדם, סביר להניח שנמצאים בעייפות יתר. במקרים כאלה למרות, שהילד שלכם מאד עייף הוא אינו מצליח לישון ואז אתם מחליטים לעייף אותו עוד קצת כדי שסוף סוף יירדם ומוציאים אותו מן המיטה לעוד סיבוב של פעילות, אבל לבסוף כשהוא נרדם הוא שב ומתעורר שוב ושוב לאורך הלילה והלילה שלכם הופך לסיוט ארוך.

ילדים המאובחנים בטעות כילדים ש"אינם אוהבים לישון" הם הרבה פעמים ילדים הנמצאים במצב של עייפות כרונית. אלה הם ילדים, החסרות  להם  מספר של שעות שינה מידי לילה, כך שהם ישנים פחות מדי לאורך זמן,הם צוברים עייפות והם מאופיינים כילדים תזיזיתיים המתקשים להתרכז ולשחק לאורך זמן, הם עלולים להיות רגזנים מדי ונרגנים הם ישתוללו ויתקשו לשתף אתכם ועם הסובבים אותם פעולה ולאחר תקופת זמן הם עלולים להיחשב כילדים היפראקטיביים. התופעות המאפיינות ילדים החווים מחסור בשעות שינה וילדים המאובחנים כסובלים מADHD -  מאד דומות.

מכאן ועל מנת להימנע מלהקלע למצב בו הילד שלכם יסבול מעייפות יתר עליכם להבין מתי הילד שלכם עייף. ישנם סימנים המאפיינים כל ילד כאשר הוא עייף ועליכם ללמוד מהם הסימנים האופייניים לילד שלכם. שפשופי עיניים,גרוד באוזן פיהוקים נדנוד ובהייה בנקודה אחת בחלל הם רק חלק מסימני העייפות האופייניות לתינוקות וילדים צעירים. כאשר אתם מזהים שהילד שלכם עייף חשוב להיענות לעייפות שלו ולהכניס אותו לשינה תוך זמן קצר שאינו עולה על חצי שעה. יש להימנע "מלמשוך אותו בתוך העיפות". אם תענו לעייפות של ילדכם, הדבר יבטיח כי יירדם מהר ואף יישן שינה ארוכה ואיכותית מבלי להתעורר רבות לאורך הלילה.

כמובן שחשוב להוסיף לשנת הלילה טקס שינה שאותו תתחילו ברגע שזיהתם את סימני העייפות בילדיכם. טקס שינה שיגרתי וקבוע מקל על הילד את המעבר מפעילות היום לשנת הלילה.הקפידו שהטקס יהיה באווירה מרגיעה המאפשרת הרגעות ומרוכז כולו בחדר בו הילד נוהג להירדם.

במקרים בהם ילדים אכן מאובחנים, כסובלים מהיפר אקטיביות גם כאן ישנה חשיבות רבה לשנת לילה טובה ולמספר השעות המומלץ לגיל הילד. כאשר הילד ישן את מס. השעות המומלץ לגילו וזוכה למנוחה טובה הדבר עשוי למתן באופן משמעותי את תופעות ההיפראקטיביות האופייניות.