האם יש ילדים שהֵם ציפורי-לילה?

מאת גילה פרץ

מדהים לראות עד כמה הבן שלי דומה לבעלי, אמרה לי יום אחד חברה.

מה זאת אומרת? שאלתי.  
"בעלי הוא ציפור לילה, הוא אינו מסוגל ללכת לישון מוקדם וגם לא להאריך בשינה וככה גם יאירי שלי" היא הסבירה לי. "יאיר לא מסוגל ללכת לישון מוקדם, לא משנה כמה עייף הוא חוזר מהגן, הוא עדין מלא מרץ גם בשעה 21:00, אני מוצאת את עצמי מותשת על הספה ואותו עדין משתולל בכל הבית. אולי הוא מתחיל להתעייף לקראת השעה 22:00 והוא נרדם לרב בשעה ב23:00. אני חייבת לומר לך שהכוחות והאנרגיה שלי נגמרים הרבה לפני, מזל שאורי יכול להשגיח עליו עד שהוא נרדם. טוב, דומים כבר אמרנו. לא?

אכן אבחנה מעניינית. ואני שואלת האם ישנם ילדים שניתן לזהות מקטנות שהם ציפורי לילה ? האם יש ילדים שאינם אוהבים לישון? והאם יש כאלה שאינם זקוקים להרבה שעות שינה כמו  ילדים אחרים בגילם?

בכדי להתחיל להתייחס לשאלות המעניינות ששאלנו, נגדיר מהי בעיית שינה אצל ילדים (מגיל 2-5 שנים) .

בעיית שינה הינה למעשה חוסר היכולת של הילד להירדם באופן עצמאי. והכוונה בהירדמות עצמאית, שהילד נכנס למיטה בסיום טקס השינה, עם כיבוי האור ההורה יוצא מן החדר והוא נרדם לבד תוך כ- 20 דק'.

הורים רבים מכירים בשלב הזה את הדרישות האין סופיות לעוד חיבוק ונשיקה, דרישה להישארות ההורה בחדר עד ההרדמה, להחליף את השמיכה שפתאום מציקה או חשק לבובה אחרת שיושבת על המדף ואיתה הוא רוצה להירדם היום ועוד ועוד דרישות כאלה ואחרות .

כאשר הילד כבר ישן במיטת מעבר הוא מתחיל לצאת מהמיטה לסלון שוב ושוב והניסיון להחזיר אותו למיטה לישון נראה כמו משחק תופסת מהנה לילד ומתיש ומתסכל להורה.

כל הניסיונות האלה להרדים את הילד שלכם, המתארכים לעיתים לשעות ארוכות, מעידים למעשה על אי יכולתו של הילד להירדם בכוחות עצמו. השכיבה בחדר בחושך לבד כשאין ביכולתו להרדים את עצמו יוצרת מצוקה והוא מתחיל לחפש מה עשוי לדחות את ההתמודדות עם ההרדמות, שאינה קלה עבורו. מתיחת זמן ההרדמה עוד ועוד היא למעשה מעין דרך מפלט עבור ילדים כאלה. בסופו של הערב, לאחר מאבק ארוך עם ההורים ובשעות מאד מאוחרות הם פשוט מותשים עד כלות כוחותיהם ופשוט נופלים לתוך השינה.

הקושי העיקרי אצל הורים לילדים הוא למעשה ההבנה שיש כאן 'בעיית שינה'.

הורים רואים לנגד עיניהם ילד גדול ועצמאי והם אינם מבינים מדוע הוא לא הולך לישון.

לרב ההורים נותנים לכך פרשנויות שונות : כמו הילד הוא ציפור לילה, הילד אינו עייף לכן יש צורך  לעייף אותו עוד כדי שיירדם או זהו סוג של משחק "דווקא" שהוא משחק איתנו .

כאן למעשה מתחילה הבעיה הקושי של הילד, להירדם לבד, אמיתי אבל מתקבע כדפוס פעולה לילית בגלל ההבנה המוטעית של ההורים ועקב תגובתם העקבית לכך.

אז מה עושים?

ראשית על ההורים להבין שהילד אינו עושה דווקא, ישנו כאן קושי אמיתי. הילד אינו יודע להירדם לבד ללא עזרה או נוכחות ההורית בחדר, למעשה הוא כנראה מעולם לא למד כיצד להירדם באופן עצמאי ולא קיבל את הכלים לכך.

זיהוי הבעיה הוא למעשה תחילתו של הפתרון.
על ההורים להבין שהילד אינו משחק איתם. העובדה שהוא קם מהמיטה וצוחק כאשר הם קמים להחזיר אותו לרב מעורר בהם כעס, הם עייפים ומאד ורוצים שהוא יירדם והם יוכלו להתפנות לעיסוקיהם בסופו של יום. הכעס שההתנהגות שלו יוצרת אצלם לרב הופכת לצעקות והטלת עונשים. הילד בדרך זו מגלה דרך להרוויח תשומת לב רבה מההורים, גם אם היא שלילית וזה מעודד אותו להמשיך ולהתנהג כך מידי לילה.

כדי לשנות את התנהלות הזו מידי ערב בביתכם התחילו בהבנת הקושי של הילד ובמציאת פתרון לחוסר היכולת שלו להירדם בכוחות עצמו.

 

• ראשית יש להנהיג טקס שינה מסודר שיתחיל כאשר אתם מזהים את סימני העיפות של הילד.ילד   יתר על המידה מתקשה לישון והעיפות פוגעת באיכות השינה שלו. לכן ההמלצה היא להרדים לכל המאוחר עד השעה 20:30.

• ערכו טקס שינה שגרתי המכיל פעולות ידועות מראש ואל תניחו לילד לנהל אותו. לדוגמא: הסכימו על סיפור אחד ואל תאפשרו לו לבקש לקרוא עוד אחד עם סיומו. ערכו טקס שינה שאינו אורך יותר מחצי שעה לכל היותר.

• כדי לעזור לילד להירדם לבד התחילו לשבת לידו בכסא ליד המיטה למשך ימים מספר עד שילמד להירדם במיטתו ולאחר מכם הרחיקו את הכסא ועברו לשבת ליד הדלת. הראו לילד שאתם עדין בחדר אבל למעשה בדרך החוצה .לאחר כמה ימים בסיום טקס השינה השכיבו  אותו במיטה וצאו מהחדר. אפשרו לו להירדם לבד.

• הקדימו הסברים מילוליים לכל שינוי שאתם מנהיגים בשגרת הערב בביתכם. הגדירו ציפיות כדי שלכולם יהיה ברור כיצד מתנהל טקס השינה וההרדמה שלאחריו.

ואם נחזור לחברתי ובעלה ציפור הלילה - אורי, יתכן שגם אורי סבל בקטנותו מבעית שינה שלא טופלה. בעיות שינה בלתי מטופלות אינן עוברות מאליהן, למרות שזוהי הדעה הרווחת בקרב הורים רבים. עם השנים חוסר היכולת שלו להירדם בשעה המתאימה לגילו התקבעה והפכה לדפוס התנהגות שמאפיין אותו.

לסיכום בעיות שינה אינן עוברות מעצמן הן רק משנות צורה עם הגיל.

הורים יקרים אל תזניחו –תטפלו !  ושיהיה בהצלחה.