לינה משותפת

כאשר תינוק נולד, ההורים רבים מחליטים על הכנסתו לחדרם. דרך הזו מקלה על ההשגחה והטיפול בשעות הלילה. אימהות שמניקות מוצאות שקל להן כך יותר לשאת את נטל ההאכלות לבד.עם זאת ישנם משפחות שבהן הלינה המשותפת נעשית מתוך אידאולוגיה, אמונה שזו הדרך הטובה ביותר להעניק בטחון לתינוק.

בשינה משותפת יש אפשרות של הרדמה בעריסה בסמוך למיטת ההורים, במיטונת שיש לה דופן אחת שפתוחה למיטת ההורים ובשינה במיטת ההורים עצמה. כאשר השינה נעשית במיטת ההורים, יש לקחת בחשבון שיש לכך גם סכנות, במקרה זה עדיף שהתינוק ישן בין אחד ההורים והקיר ולא במרכז. חשוב להוציא כריות ואפילו שמיכות כדי למנוע סכנת חנק.

כאשר השינה המשותפת היא שיקול של נוחות ולא מתוף אידאולוגיה תמיד עולה השאלה מתי להעביר את התינוק לחדר ולמיטה משלו. אין לכך המלצה אחת וחד משמעית והשיקול הוא אינדיבידואלי לכל משפחה.

עם זאת צריך לקחת בחשבון כי תינוק שישן בחדר עם הוריו לעתים ישן פחות טוב.יש לכך סיבות אחדות:
כאשר התינוק בקרבת ההורים הם שומעים כל רחש וקול ומגיבים לכך מידית ובכך לעתים מעירים אותו. בניגוד למצב בו התינוק ישן בחדר משלו ההורים אינם שומעים כל יקיצה וכך הוא לומד  לחזור לישון באופן עצמאי .

הורים בחדר עושים רעשים נוספים עם הכניסה לחדר, קימות ליליות שאין קשורות לתינוק ועוד... יתכן שרעשים אלה יעירו את התינוק ויפריעו לשנתו.

 

לסיכום:
אין בעיה עם שינה משותפת בשנה הראשונה לחיי התינוק כל עוד המצב נוח ורצוי להורים. ככל שהילד גדל, בשל המורכבות שמתוספת לנושא, יש לשאוף לשינה נפרדת. במקרים שיש הפרעת שינה עדיף להתמודד ולפתור את הבעיה מאשר לבחור את פתרון הלינה המשותפת שעלולה להחמיר ולסבך את הבעיה.
לילה טוב.