על חינוך הצבת גבולות וסמכות הורית

מאת גילה פרץ

 

תינוק שמתחיל לזחול רוכש  עצמאות, עצמאות זו מאפשרת לו להגיע ממקום למקום מבלי להיות תלוי בהוריו. מאותו הרגע הוא יוצא לחקור את העולם שמסביבו, להכיר אותו ולאחר זמן קצר הוא חוזר להוריו לתדלק ואז יוצא למסע וחקר נוסף. כמדען קטן וכסקרן גדול התינוק שלנו לומד על הסביבה שלו רבות, מהתייחסות ומהתגובות של הסביבה ושל הוריו למעשיו. בשלב הזה לרוב עולה הצורך של ההורים ללמד ולחנך, מה מותר ומה אסור והיכן להציב גבולות.
מי לא מכיר את הסיטואציה שבה התינוק מגיע לשקע החשמל ומנסה להבין מה זה הדבר הזה? מה זה עושה? נגיעה בשקע החשמל תמיד תזעיק את ההורים המודאגים למקום והתינוק שלנו יזכה בנזיפה רמה שאסור לגעת בחשמל וזה מסוכן.

מה לדעתכם החוויה של המדען הצעיר מאירוע כזה?

הוא שמע שנגיעה בחשמל מסוכנת אבל אין לו שמץ של מושג מזה אומר לעומת זאת נגיעה בשקע הנכסף שווה תשומת לב רבה מאד מאימא או אבא.

​

חזרה על ההתנסות האסורה גוררת איתה שוב ושוב את אותה החוויה, עוד ועוד תשומת לב הורית.

הורים שרואים את הילד שלהם מסכן את עצמו בנגיעה בחשמל נזעקים למקום שוב ושוב נוזפים כל פעם בקול יותר כועס ומודאג. אבל הפלא ופלא התינוק ממשיך להגיע למקום האסור ומנסה שוב ושוב לגעת בו. אז למה הוא לא מקשיב?

 

אז מה עושים? ואיך נלמד את הילד שלנו מה אסור ומה מותר?

כאשר הורים  מבינים שהתייחסות והתגובה שלהם למעשה של הילד משפיעה באופן ישיר על התנהגות שלו  אזי הם גם ימצאו את הדרך הנכונה כיצד להציב גבול מבלי להישמע כ- 'תקליט שבור'.

 

כאשר הילד מגיע שוב לשקע החשמל ומסכן את עצמו רצוי להימנע מדיבורים, צעקות ותגובה כועסת. לרב תשומת הלב השלילית הרבה, משיגה את התוצאה ההפוכה.

 

אם כן מה לעשות כיצד לטפל בסיטואציה?

• ראשית הרחיקו אותו מהמקום ללא תגובה כועסת או דיבורים, הסיחו את דעתו והציעו לו פעילות אחרת אטרקטיבית רצוי יחד איתכם (כי מה הוא בסה"כ הוא רצה? את תשומת הלב שלכם) אחר מכן ובהתאם לגיל ולמידת ההבנה ניתן להסביר מדוע התנהגות זו אינה רצויה ומסכנת אותו וכו....

• תמיד רצוי ללמד את הילד התנהגות רצויה דרך דוגמא אישית ופחות ע"י דיבורים, הטפות מוסר ואיומים.

• השתמשו כמה שפחות באיסורים כדוגמת 'לא' ו'אל'. לרב ריבוי באיסורים משיג את ההיפך ויוצר קיבוע של ההתנהגות הלא רצויה.

• את תשכחו לשבח ולטפח בהתלהבות רבה כשהוא מתנהג יפה ועונה על הציפיות.

• העניקו את  תשומת הלב שהוא כה זקוק לה במקומות הרצויים ובכך תעודדו אותו להתנהג  כמצופה.

• ולבסוף הבינו מה הילד שלכם צריך ואפשרו זאת בניהולכם, לדוגמא אם הוא רוצה לצייר על הקיר, הקצו מקום המיועד לכך שעליו תהדקו דף ציור גדול ואפשרו לו לבטא את כישרון הציור שלו. כשהוא זקוק להוציא אנרגיה וקופץ על הספה, הורידו אותו והציעו לו לקפוץ ביחד על השטיח.