שינת תינוקות וטעויות נפוצות בדרך לשנת לילה שלם

מאת גילה פרץ ברקט
 

האם גם התינוק שלכם סקרן מאד, מחייך ומוכן לגלות את העולם אבל גם מסרבלהירדם במיטה שלו?

בכל פעם שאתם מניחים אותו במיטה, הבכי מתפרץ בהיסטריה, ובאין ברירה אתם מרימים על הידיים, מרגיעים, מרדימים… ורק אז מניחים חזרה.
ואז מה? כעבור שעתיים הסיפור חוזר: בכי, ידיים, הרדמה.

ב־"חבילת ההורות" נדמה שמגיעים אוטומטית גם לילות לבנים, חוסר שינה ועייפות תמידית. אתם קמים ליום חדש עם עיניים טרוטות, סבלנות במשבר, ומחכים לרגע שבו הראש יפגוש כרית אבל האם לילה רצוף שינה הוא חלום רחוק? ממש לא!!

למה התינוק עדיין לא ישן בלילה?

עד גיל 2–3 חודשים התינוק עדיין מסתגל לחיים מחוץ לרחם.
הורמון השינה 'מלטונין' מופרש בכמות קטנה שאינה מספיקה להירדמות עצמאית. סביב גיל 3 חודשים סדר היום מתחיל להתייצב, ובגיל 5–6 חודשים רמת המלטונין מטפסת והתינוק מסוגל להרגיע את עצמו. יש תינוקות שמוכנים להירדמות עצמאית כבר בגיל שלושה חודשים, אבל לרוב רק סביב חצי שנה אפשר ללמד להירדם לבד.

ובכל זאת, אצלכם זה לא ממש עובד והחודשים עוברים והיקיצות נשארות: בקשת הנקה או בקבוק, מוצץ שנופל, סתם יקיצה לפנות בוקר, ובגיל שנה, שנה וחצי, ילד שמטפס אליכם למיטה ובבוקר אתם קמים תפוסים ועם "שקיות" מתחת לעיניים.

אז אם שאלתם את עצמכם איפה טעינו? קבלו 5 טעויות נפוצות שרק ההבנה איך להימנע מהם יכולה לקדם אתכם עוד קצת לעבר שינה טובה יותר.

​

חמש טעויות שכיחות — וכיצד נמנע מהן

1. הירדמות תוך כדי אכילה

בחודשים הראשונים תינוק אוכל וישר נרדם. לעיתם קרובות ההרדמה בעקבות המציצה הופכת להרגל, נולדת תלות. הפתרון: לזהות את מעבר המציצות, כשהקצב נעשה איטי והתינוק מנומנם אבל לא רדום מומלץ לנתק אותו בעדינות, ולהניח אותו במיטה שבע ורגוע, אפשר עם מוצץ. כך נולדת הירדמות עצמאית בלי שד או בקבוק.

2. הרדמה בנדנוד

נדנוד של העגלה, קפיצות על כדור פיזיו או סיבוב ברכב לפעמין יכול להרגיש כמו מציל־שפיות אבל זה נכון עד גיל 3 חודשים, כשהמלטונין דל. אחרי החודש השני–שלישי רצוי להגדיל בהדרגה את מספר ההרדמות במיטה, במיוחד בשנת הלילה, אחרי טקס שינה קבוע.

3. אימא כחפץ מעבר

למשוך שיער או לאחוז את האצבע של אימא זו דרך נפלאה להירגע — אבל גם תלות. הציעו “חפץ מעבר” (בובה רכה, חיתול, קצה שמיכה). תנו אותו בכל הרדמה כדי ליצור קישור בטוח ועצמאי.

4. הירדמות במקום אחד, התעוררות במקום אחר

כשמרדימים במיטת ההורים או בעגלה על הידיים ואז ומעבירים למיטת התינוק, הוא לרב יתעורר מבוהל: איך הגעתי לכאן? לכן חשוב שיירדם ויתעורר באותו מקום , מיטתו, כדי ששנת הלילה תקושר לחוויה חיובית ובטוחה.

5. פעילות לילה מיותרת

תינוקות לא נולדים עם נטייה טבעית לישון יותר בלילה זה לוקח מספר חודשים עד ששעות השינה מתחילים להתרכז לשעות הלילה. דיבור, משחק או אור בהיר בשעות הקטנות מאותתים: זה זמן ערות! בלילה נהגו להתנהל באור עמום, מינימום אינטראקציה, באופן עקבי שמעביר מסר אחד עכשיו לילה ועכשיו ישנים ובעיקר בחדר חשוך, כך תעזרו לשעון הביולוגי להתייצב.
 

למה כל־כך חשוב לישון לילה שלם?

השינה היא דלק חיוני להתפתחות. הורמון הגדילה מופרש בשיאו בשלבי השינה העמוקה, בעיקר במחצית הראשונה של הלילה. הירדמות עצמאית היא התנהגות טבעית אך גם נרכשת, והורים משחקים תפקיד מפתח.

מהי הפרעת שינה אצל תינוקות?

כשאין הירדמות עצמאית, התוצאה עלולה להיות התעוררויות מרובות. 41%–84% מהתינוקות עם הפרעת שינה ממשיכים לסבול ממנה בגיל 3 ואף מאוחר יותר. החסרונות: עיכוב גדילה, עייפות, עצבנות  של הילד וגם שלכם.

לסיכום

הקניית הרגלי שינה טובים היא מתנה להתפתחות, לבריאות ולשלווה של כל בני המשפחה. טיפול מוקדם ומקצועי בבעיות שינה, בין אם בעזרת יועצת שינה לתינוקות או בכלים שתלמדו בעצמכם, משפר פעמים רבות את התפקוד היומי, מפיג מתחים ומחזיר לילות שקטים אל הבית.